השבועות חלפו להם והנה אנחנו כבר בתחילתו של החודש השביעי.
כשאשתך בהיריון פתאום הזמן מקבל משמעות אחרת והחודשים שחולפים מביאים איתם חיים חדשים וזה מדהים לחשוב שבזמן שאנחנו, האנשים ה"מפותחים" חיים לנו את חיינו, יש אלפי עוברים שבזמן הזה מייצרים לעצמם איברים חדשים, מכפילים את עצמם, מפתחים טביעות אצבעות, בלוטות טעם ומערכת חיסונית.
באמת שאין מה להשוות בין מה שאני השגתי בשבוע האחרון לבין מה שהעובר שלי השיג... הרי גם אם אני אקודם בעבודה
וארויח פי 2, איך אפשר להשוות את זה לעובר שלי שבזמן הזה פיתח לעצמו ריאות וכליה.
ומעבר לזה, הפחד והמבוהלות שהיו לי בתחילת ההיריון חלפו להם ופתאום משום מה בא לי כבר שיגיע הצוציק הקטן הזה - שיבכה ויחייך וכל השטויות שהוא ילמד לעשות בין לבין... זה נשמע לי מדהים שהוא יהיה דומה לי - כמו איזו תוכנת מחשב שפיתחתי בלי לדעת בכלל לתכנת...
כולם אומרים לי שזהו, בעוד שלושה חודשים (רק שמגיעים באמת להיריון מבינים שכל הדיבור על 9 חודשים הוא בולשיט אחד גדול ומדובר בעצם ב 10 חודשים ולא יום פחות...) ייגמר הזמן האהוב שלי עם עצמי אבל אני לא בטוח שזה נכון - זה נורא תלוי לדעתי בהורים ובחלוקת העבודה והנטל (בקיצור - אני בונה על זה שלפחות כל חודש יהיה לנו סופ"ש אחד בלי הילד שנדחוף אותו רחוק רחוק אצל הסבא וסבתא).
מה עוד?
חשבתי על זה שבכל שבוע העובר שלי מתקדם באבולוציה - כלומר, בשבועות הראשונים הוא היה נראה כמו איזה תולעת או חילזון ואם הוא היה נולד אז זה מה שהיה יוצא ממנו. אחרי חודש וחצי הוא כבר היה בדרגת התפתחות של צפרדע או נחש ואחרי עוד כמה שבועות הוא הגיע לרמה של כלב וחתול.
אם הוא יחליט להישאר יותר מ 10 חודשים ברחם אז כנראה שיצא לי פיל... אז האם זה אומר שבתכלס פילים הם הכי מפותחים אבולוציונית? צריך לשאול אותם.
ואוו, אני מתחיל לקשקש כאן יותר מדי שטויות אז שיהיה לילה טוב!
כשאשתך בהיריון פתאום הזמן מקבל משמעות אחרת והחודשים שחולפים מביאים איתם חיים חדשים וזה מדהים לחשוב שבזמן שאנחנו, האנשים ה"מפותחים" חיים לנו את חיינו, יש אלפי עוברים שבזמן הזה מייצרים לעצמם איברים חדשים, מכפילים את עצמם, מפתחים טביעות אצבעות, בלוטות טעם ומערכת חיסונית.
באמת שאין מה להשוות בין מה שאני השגתי בשבוע האחרון לבין מה שהעובר שלי השיג... הרי גם אם אני אקודם בעבודה
וארויח פי 2, איך אפשר להשוות את זה לעובר שלי שבזמן הזה פיתח לעצמו ריאות וכליה.
ומעבר לזה, הפחד והמבוהלות שהיו לי בתחילת ההיריון חלפו להם ופתאום משום מה בא לי כבר שיגיע הצוציק הקטן הזה - שיבכה ויחייך וכל השטויות שהוא ילמד לעשות בין לבין... זה נשמע לי מדהים שהוא יהיה דומה לי - כמו איזו תוכנת מחשב שפיתחתי בלי לדעת בכלל לתכנת...
כולם אומרים לי שזהו, בעוד שלושה חודשים (רק שמגיעים באמת להיריון מבינים שכל הדיבור על 9 חודשים הוא בולשיט אחד גדול ומדובר בעצם ב 10 חודשים ולא יום פחות...) ייגמר הזמן האהוב שלי עם עצמי אבל אני לא בטוח שזה נכון - זה נורא תלוי לדעתי בהורים ובחלוקת העבודה והנטל (בקיצור - אני בונה על זה שלפחות כל חודש יהיה לנו סופ"ש אחד בלי הילד שנדחוף אותו רחוק רחוק אצל הסבא וסבתא).
מה עוד?
חשבתי על זה שבכל שבוע העובר שלי מתקדם באבולוציה - כלומר, בשבועות הראשונים הוא היה נראה כמו איזה תולעת או חילזון ואם הוא היה נולד אז זה מה שהיה יוצא ממנו. אחרי חודש וחצי הוא כבר היה בדרגת התפתחות של צפרדע או נחש ואחרי עוד כמה שבועות הוא הגיע לרמה של כלב וחתול.
אם הוא יחליט להישאר יותר מ 10 חודשים ברחם אז כנראה שיצא לי פיל... אז האם זה אומר שבתכלס פילים הם הכי מפותחים אבולוציונית? צריך לשאול אותם.
ואוו, אני מתחיל לקשקש כאן יותר מדי שטויות אז שיהיה לילה טוב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה