יום שישי, 27 בינואר 2012

לספר או לא לספר, זאת השאלה

אין ספק בכלל שהדבר שהכי קשה לי בתחילת ההיריון זה לא לספר לאף אחד.
זה ממש גובל בהתעללות!

מהרגע שנודע לי שאני הולך להיות אבא, ובמיוחד לאור העבודה שאני קשקשן לא קטן, הרגשתי צורך עז לשתף את כולם במידע הזה אלא שאז נכנסה לנה לתמונה וטענה שעד שאנו לא בטוחים שההיריון נקלט ושיעברו כמה שבועות אסור לספר לאף אחד... זה באמת היה קשה מנשוא.
כמו לשבת מול כוס דיאט קולה קרה וטעימה אחרי ריצת מרתון כך בדיוק הרגשתי בשבועיים האחרונים.

ניסיתי לבוא מכול מיני כיוונים שונים כמו "אני רק אספר לאח שלי" , "זה חשוב לספר למישהו כדי להתייעץ" ועוד כאלו שקרים לבנים שלא עזרו לי בכלל.

והאמת העצובה עוד יותר היא שאפילו עכשיו אני כותב את הבלוג הזה בעיקר לעצמי כי עדיין אסור לי לספר לחברים ולכן הכול צריך להישאר סודי כמו באיזה סרט של ג'יימס בונד.

מכיוון שהפוסט הזה יתפרסם רק לאחר שכבר יהיה לי מותר לספר אני יכול באמת להוציא כאן את הכול:

לנה בהיריון!!!!
אני הולך להיות אבא!!!!
הכול הולך להשתנות!!!!

אההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

זהו, עכשיו אני יכול לישון בשקט.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה