אתמול נכנסנו לשבוע השמיני להיריון שעדיין מוגדר כסוד מדינה שמור ולכן הגיע הזמן שאני אתחיל לכתוב על הדברים שבאמת מטרידים וחשובים לי. אין ספק שיש לי תסכול קל שכמעט ואף אחד עדיין לא יודע על הבלוג הזה, מפאת הסודיות, ורק בעוד חודש בערך אוכל סוף סוף להעלות אותו לפייסבוק ולהודיע קבל עם ועדה: אני הולך להיות אבא!!!
אחד הדברים הכי חשובים בהבאת ילדים לדעתי הוא הגיל של ההורים.
לפני כשנה חזרנו אני ולנה מטיול גדול בדרום אפריקה ודרום אמריקה - הטיול ארך מספר חודשים והוגדר על ידי כ"טיול טרום ילדים".
לדעתי טיול שכזה הוא לא פחות חשוב מהטיול שאחרי הצבא וכל מי ששמע שאני יוצא לטיול ההוא בטרם יהיה לי ילד אמר שזו החלטה מעולה וחכמה ביותר.
אבל הטיול הוא לא העניין כאן, החופש הוא הנושא.
אין ספק שלהביא ילד, עם כל היתרונות שבכך, משנה לך את החיים ואת החופש שהיה לך לפני ב 180 מעלות וישנם המון דברים ש"כבר אי אפשר לעשות", לפחות לא עד שהילדים יהיו גדולים מספיק, כלומר בעוד 20 שנה.
אני חושב שלהביא ילד בגיל 20 ומשהו זו אחת הטעויות וההחמצות הכי גדולות שיכולות להיות - הרי יש לך את כל החיים להיות הורה וברגע שהבאת ילד, לעולם כבר לא תוכל לחזור למה שהיה. אז למה למהר?
כשאני שומע על חברה צעירים שמתחתנים ומביאים ילדים עוד לפני שניצלו את החופש שלהם, לפני שהתבססו קצת כלכלית, לפני שהתבגרו מספיק - אני ממש מרחם עליהם.
אז דווקא בקטע הזה, בניגוד להרבה דברים שאני עושה לפי הרגש, היה לי המון תכנון והילד הזה לא היה רצוי לפני.
אני יודע שיש כאלו שיאמרו שיש חסרונות בלהיות אבא מבוגר יחסית (30+) אבל היתרונות בלמשוך את חיי החופש שלפני עולים באלפי מונים על החסרונות הללו.
כך בדיוק גם חשבתי על "משיכת התמימות" בגיל ההתבגרות כמה שיותר - הרי יש לך את כל החיים להיות אדם בוגר בעל תיאבון מיני וראיית עולם צינית - למה לא למשוך את התמימות הילדותית לפחות עד גיל 18??? גם כאן אני ממש מרחם על בני הנוער שכבר בגיל 15 מחפשים לזיין ומודעים לאיך שהם מתלבשים, לסטאטוס החברתי שלהם ולבגדים שהם לובשים.
אז לכל מי שקורא את זה: אל תמהרו, לכו תעשו הכול, כמה שיותר, לפני שמגיעים הילדים בכדי שלא תרגישו שהילד מנע מכם דברים שרציתם לעשות וכעת אתם כבר לא יכולים...
אחד הדברים הכי חשובים בהבאת ילדים לדעתי הוא הגיל של ההורים.
לפני כשנה חזרנו אני ולנה מטיול גדול בדרום אפריקה ודרום אמריקה - הטיול ארך מספר חודשים והוגדר על ידי כ"טיול טרום ילדים".
לדעתי טיול שכזה הוא לא פחות חשוב מהטיול שאחרי הצבא וכל מי ששמע שאני יוצא לטיול ההוא בטרם יהיה לי ילד אמר שזו החלטה מעולה וחכמה ביותר.
אבל הטיול הוא לא העניין כאן, החופש הוא הנושא.
אין ספק שלהביא ילד, עם כל היתרונות שבכך, משנה לך את החיים ואת החופש שהיה לך לפני ב 180 מעלות וישנם המון דברים ש"כבר אי אפשר לעשות", לפחות לא עד שהילדים יהיו גדולים מספיק, כלומר בעוד 20 שנה.
אני חושב שלהביא ילד בגיל 20 ומשהו זו אחת הטעויות וההחמצות הכי גדולות שיכולות להיות - הרי יש לך את כל החיים להיות הורה וברגע שהבאת ילד, לעולם כבר לא תוכל לחזור למה שהיה. אז למה למהר?
כשאני שומע על חברה צעירים שמתחתנים ומביאים ילדים עוד לפני שניצלו את החופש שלהם, לפני שהתבססו קצת כלכלית, לפני שהתבגרו מספיק - אני ממש מרחם עליהם.
אז דווקא בקטע הזה, בניגוד להרבה דברים שאני עושה לפי הרגש, היה לי המון תכנון והילד הזה לא היה רצוי לפני.
אני יודע שיש כאלו שיאמרו שיש חסרונות בלהיות אבא מבוגר יחסית (30+) אבל היתרונות בלמשוך את חיי החופש שלפני עולים באלפי מונים על החסרונות הללו.
כך בדיוק גם חשבתי על "משיכת התמימות" בגיל ההתבגרות כמה שיותר - הרי יש לך את כל החיים להיות אדם בוגר בעל תיאבון מיני וראיית עולם צינית - למה לא למשוך את התמימות הילדותית לפחות עד גיל 18??? גם כאן אני ממש מרחם על בני הנוער שכבר בגיל 15 מחפשים לזיין ומודעים לאיך שהם מתלבשים, לסטאטוס החברתי שלהם ולבגדים שהם לובשים.
אז לכל מי שקורא את זה: אל תמהרו, לכו תעשו הכול, כמה שיותר, לפני שמגיעים הילדים בכדי שלא תרגישו שהילד מנע מכם דברים שרציתם לעשות וכעת אתם כבר לא יכולים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה